כמו זריחה במדבר, כמו שיר שמח

עילי נולד בחופשת פורים … 1996שעות אחרי שנולד אירע הפיצוץ הנורא במעבר חציה של דיזנגוף סנטר בו נהרגו עשרות ילדים מחופשים. למציאות קשה נולד ובמציאות קשה נהרג בן 27ו 7חודשים ו 5ימים.עילי היה אהב מוזיקה מיום לידתו והמוסיקה ליוותה רגעים רבים בחייו. הוא אהב לשמוח ושנא להיות עצוב. כל המהות שלו הייתה שמחה ואהבה. עילי אהב לשיר במשפחה בה תמיד שרו, אבל היה לו קול עורב, אז הוא היה מזייף בכוונה. היה עם איכותיות גוף נפלאות וספורטאי בנשמה. שיחק כדור יד בבית ספר יסודי וכדורגל בהפועל ר"ג. אהב בכל נפשו את הצופים והיה מאד פעיל במשך שנים ורכש חברים לחיים. עילי היה עם אנרגיה עוצמתית ומנהיג מלידה, היה פרוע ועדין מסתכן ופחדן יחד היה חכם ועמוק ובגיל 27היה רוחני כמו אנשים זקנים מפותחים. יחד עם זאת היה ילדותי אהב ילדים בצורה מטורפת וילדים אהבו אותו, עילי נשאר ילד עד יום מותו. שירת שירות קרבי בחטיבת הנח״ל כמפקד כיתה וכמפקד, חצי מהשירות בערד וחצי בחרמון. עילי התאהב בטבע, ובפרט במדבר. עילי אהב לראות זריחות במדבר, רצה להקים בית ספר לילדים עם הפרעות קשב כמוהו אבל מתאים לכל כיס. עילי למד באוניברסיטה הפתוחה במסלול לתואר ראשון בחינוך. עילי אהב לטפס. במהלך אימוניו נחשף והשתתף בתוכנית ״נינג׳ה ישראל״ ונחשף לציבור גם בשל היותו מדריך של שיטת whm hofאליה התוודע מספר שנים קודם לכן, והיה הדוק בנשימות היומיומיות ובכניסה למים קרים עילי פיתח "סדנאות נשימה קפואות" והעביר אותן בארץ לחברות גדולות וללקוחות פרטיים בכל הארץ. עילי אהב את הים, מאד מאד מאד את המדבר ובפרט את הזריחות שם. עילי אהב לאכול ג'אנק אך יחד עם זה הכין לעצמו אוכל בריא שייקים מעניינים הוא היה אור גדול כמו החלילן מהמלין הלך וכולם אחריו, עילי חייך, וכל העולם חייך איתו.