גוש רגש עם נשמה מצחיקה

עילי, קראנו לו הכל חוץ מעילי. אילן, סילאן, עילוש או ״בוא הנה יא מעצבן״. כמה שהוא מעצבן, ככה אנחנו אוהבים ואוהבות אותו. עילי הוא גוש של רגש. סוג של קפיץ ״סלינקי״, כזה שנשפך ממדרגה למדרגה בעקביות מושלמת, בתנועתיות יוצאת דופן, ובהרמוניה נעימה. ככה עילי, נוחת על הרגליים כמו צ׳יטה ורץ אל עבר המטרות ההישרדותיות שלו. אפשר להגיד שהישרדות הגוף והנפש עבורו היו במקום הראשון. הוא האמין שאין גוף בריא בלי נפש בריאה, ואין נפש טובה ובלי גוף טוב. כשהאסימון הזה נפל, הוא הקדיש את ימיו ולילותיו לטיפול מקורי וראשון מסוגו בארץ, שיטת אמבטיות הקרח של ״ווים הוף״. ועילי שאנחנו למדנו להכיר ולאהוב הוא עקשן, מלא ביטחון וקולני. השילוש הקדוש בדרך אל ההצלחה שהספיק עוד להנחיל בקרב המעגל הקרוב. עילי יצא ״למסע צלב״ בקרב האהובים לו ביותר שמתחיל בהצעה קטנה ומהוססת ונגמר בשכנוע מוחץ וטבילה רצונית בקרח בשיא החורף. ריפוי עצמי, אהבה, חמלה ורצון טוב, אלה רק כמה מהחומרים שמהם קורץ עילי ושאותם הפיץ נון סטופ. גם את מנגנון ההגנה ההומוריסטי שלו דאג להפיץ נון סטופ, ברצון או בכורח עילי היה מוציא ממך חיוך אותנטי ומשחרר. ככה היה, רנטגן. רואה ישר דרכך. הוא נתן לכולם להיכנס לו ללב, הייתה לו אמונה אמיתית באנושות ובאהבה והוא לא פחד להיפגע. הוא כן פחד הישאר לבד, ולכן היה לוקח סיכונים אומץ גם אם זה אומר לקפוץ למים העמוקים ולאהוב ללא תנאים. כשהנשמה כל כך גדולה, היא מתפרצת לכל חדר או לב ומתמקמת שם היטב. הנשמה של עילי הייתה ועודנה חיה בתוך כל אחד ואחת מאיתנו ועד הרגע הזה, הוא ממשיך לעצבן אותנו בחסרונו הענק.